היסטוריה ומקורות

 
קרב מגע הוא קרב חופשי שמטרתו נטרול היריב בזמן הקצר ביותר, בעזרת כל סוגי האגרופים, הבעיטות, החניקות וההפלות למיניהן. המטרה היא לדמות עד כמה שניתן "קרב רחוב", וזאת בניגוד לאמנויות לחימה תחרותיות שנקראות גם "לחימת זירה" – בהן יש לרוב הגבלה על פגיעה ביריב באזור המפשעה, הפנים, הצוואר והברכיים. קרב מגע, עקב ייעודו, אינו כפוף להגבלות אלו ולכן גם אינו נכלל בתחרויות או מקבל ייצוג אולימפי (ביצוע תחרות קרב מגע ללא הגבלות אלו עלול לגרום לפציעות קשות ואף למוות בקרב היריבים).

השיטה פותחה למטרות צבאיות ומשמשת להגנה עצמית. אומצה לראשונה על ידי צבא הגנה לישראל. כעת היא מפורסמת בכל העולם, ואף אומצה על ידי כוחות לחימה במדינות נוספות.

מקור השיטה נעוץ באדם בשם אמריך "אימי" ליכטנפלד ז"ל, שנולד בשנת 1910 בהונגריה וגדל בברטיסלאבה, בירת סלובקיה. אביו של אימי, סמואל ליכטנפלד, היה אמן קרקס ובלש בכיר בעברו, וגם הבעלים של מכון הכושר המודרני הראשון בברטיסלאבה, בו התאמן בהיאבקות, באגרוף ובהרמת משקולות. בצעירותו היה סמואל מתאגרף מצוין, ולכן עודד את אימי להשתתף במגוון פעילויות אתלטיות שכללו התעמלות, היאבקות ואגרוף. בצעירותו זכה אימי במספר אליפויות באירועי ספורט שונים וצבר הישגים יוצאי דופן באגרוף ובהיאבקות. בשנים 1939-1929 אימי היה אחד המתאבקים המצליחים ביותר באירופה.

באותם זמנים, התקפות אלימות נגד יהודים היו אירוע שגרתי ברחובותיהן של ערים מזרח אירופאיות רבות. אימי וצעירים יהודים נוספים השתתפו בקטטות רבות נגד אנטישמים מהאוכלוסייה של ברטיסלאבה, במטרה להגן על הקהילה היהודית מהתקפות יחידניות ולמנוע פוגרומים ברובע היהודי. התנסויות אלו הובילו בסופו של דבר להגייתו של קרב המגע.

לאחר שעלה לארץ ראש ארגון ההגנה, יצחק שדה, הוא גייס מיד את אימי כמדריך קרב פנים אל פנים בשל כישורי הלחימה הידועים שלו. בשנת 1944 אימי החל לאמן יחידות צבאיות באימונים גופניים מיוחדים, שכללו שחייה, היאבקות מעשית ושימוש בסכין ובהגנה עצמית מפני טכניקות התקפה באמצעות סכין. בין השנים 1948-1942, אימי פיקח על אימונן של היחידות המיוחדות של ההגנה, הפלמ"ח, הפלי"ם וכוחות המשטרה. האימון הזה נקרא: קפא"פ – קרב פנים אל פנים.

בשנת 1948, כשהוקמה מדינת ישראל, ראש ממשלתה הראשון, דוד בן-גוריון, פירק את כל היחידות הבלתי רשמיות והקים את צבא ההגנה לישראל (צה"ל). אימי התגייס לשורות צה"ל בשנת 1948 ושירת שם במשך 15 שנים. הוא החל לבנות שיטת לוחמה שהתבססה על עקרונות שלמד בעברו העשיר ממקצועות האגרוף, ההיאבקות והתעמלות ומאימונים צבאיים. הוא קרא לשיטה חדשה זו "קרב מגע". כמאמן הראשי לקרב מגע בצה"ל, ניתנה לאימי ההזדמנות לבחון את הידע האישי והניסיון שלו יחד עם הידע והניסיון של החניכים שלו, וכך הצליח אימי להרחיב את שיטת קרב המגע על ידי שימוש בעקרונות התקיפה וההגנה היעילים ביותר.

משנת 1948 עד שנת 1963, אימי פיתח וליטש את עקרונות שיטת ההגנה העצמית וקרב פנים אל פנים. בד בבד המשיך לאמן חיילים ישראלים על פי טכניקות אלו. במהלך תקופה זו, הכשיר באופן אישי את מיטב הלוחמים של יחידות העילית של צה"ל. בשנת 1963, כשאימי פרש משירותו הצבאי, הוא כבר היה בעיצומו של תהליך לשינוי השיטה, על מנת שתוכל להתאים לשימוש גם על ידי אזרחים.

כאשר נפטר ב-8 לינואר 1998, רבים התאבלו על גרנדמאסטר אימי שדה אור כעל גיבור של עם ישראל ותיארוו אותו כאחד מהדמויות החשובות ביותר בענף אמנויות הלחימה בעולם המודרני.